<h1>סמ"ג עשין סימן פ"ג</h1>
<h2>דף לז:</h2>
כיצד רוצעין מביאין אותו לב"ד של שלשה ואומר דבריו בפניהם ומגישו בסוף שש אל הדלת או אל המזוזה כשהן עומדין בבניין, בין הדלת ומזוזה של אדון בין של כל אדם, ונוקב את אזנו הימנית בגובה של אזן כרבנן, ורוצעין במרצע של מתכת אליבא דרבי שהלכה כמותו מחברו, ונוקב עד שמגיע לדלת שנאמר ונתת באזנו ובדלת ולא נאמר מזוזה אלא לדרוש מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד אבל הרציעה בדלת אע"פ שאין שם מזוזה, האדון הוא שרוצע בעצמו שנאמר ורצע אדוניו ולא בנו ולא שלוחו ולא שליח ב"ד (ע"פ רמב"ם עבדים פ"ג ה"ט ע"ש), ואם אמר יאמר עד שיאמר וישנה, העבד עד שיאמר כשהוא עבד אבל אמר אחר שש אינו נרצע (רמב"ם שם ה"י ע"ש). היתה לעבד שפחה כנענית ולו ממנה בנים ולרבו אין לו אשה ובנים אינו נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך, לרבו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני, הוא אוהב את רבו ורבו אינו אוהבו אינו נרצע שנאמר כי טוב לו עמך עד שיהו שניהם בטובה (ע"פ לשון רמב"ם שם הי"א ע"ש).
<h2>דף נא.</h2>
כיצד רוצעין מביאין אותו לב"ד של שלשה ואומר דבריו בפניהם ומגישו בסוף שש אל הדלת או אל המזוזה כשהן עומדין בבניין, בין הדלת ומזוזה של אדון בין של כל אדם, ונוקב את אזנו הימנית בגובה של אזן כרבנן, ורוצעין במרצע של מתכת אליבא דרבי שהלכה כמותו מחברו, ונוקב עד שמגיע לדלת שנאמר ונתת באזנו ובדלת ולא נאמר מזוזה אלא לדרוש מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד אבל הרציעה בדלת אע"פ שאין שם מזוזה, האדון הוא שרוצע בעצמו שנאמר ורצע אדוניו ולא בנו ולא שלוחו ולא שליח ב"ד (ע"פ רמב"ם עבדים פ"ג ה"ט ע"ש), ואם אמר יאמר עד שיאמר וישנה, העבד עד שיאמר כשהוא עבד אבל אמר אחר שש אינו נרצע (רמב"ם שם ה"י ע"ש). היתה לעבד שפחה כנענית ולו ממנה בנים ולרבו אין לו אשה ובנים אינו נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך, לרבו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני, הוא אוהב את רבו ורבו אינו אוהבו אינו נרצע שנאמר כי טוב לו עמך עד שיהו שניהם בטובה (ע"פ לשון רמב"ם שם הי"א ע"ש).
